תמיד, בכל סוף שנה, כולם עסוקים בסיכומים ובמצעדים.. מנסים לסכם את כל מה שקראו במהלך אותה השנה ולהכתיר את המפסידים ואת המנצחים. אז מה היה הספר הכי טוב שקראתם? איזה סיפור הצליח לרגש ולגעת בכם במיוחד? איזה סופר שימש לכם כהשראה חדשה ואיזה מעל כל האחרים בקלות בלט?
מבחינתי ספרה האוטוביוגרפי "חיובית" של מירי קנבסקי, למרות שיצא ממש לקראת סוף השנה, הצליח בבת אחת לענות על כל השאלות הנ"ל בחיוב ולהעפיל לראש הטבלה.
ללא בושה, רגשות אשם או התנצלות, בפתיחות-לב מופלאה ובצורת כתיבה מרתקת מגוללת מירי את סיפורה האישי והמהפנט בו היא חושפת את עצמה, שוברת את ארון השתיקה ומתארת כיצד נדבקה בנגיף הHIV כשהייתה נערה בת 19 בלבד.
לאורך 400 עמודי הספר מתארת גיבורת הספר את שלבי ההתמודדות עם הידיעה ואת מחול המחשבות שהחלו להתרוצץ בראשה לאחר שקיבלה סטירה מצלצלת מהיקום ועוד בגיל כל כך צעיר ורגיש. בזמן שכולם עסוקים בחיי היומיום של סוף תקופת הנעורים - הצבא, הלימודים, הזוגיות והקריירה, מוצאת את עצמה מירי במרכזה של מציאות שעולה על הדמיון. שלב אחר שלב פורסת עבורנו מירי את השעות ואת הימים שעברו עליה מהרגע בו גילתה כי מציאות חייה עומדת להשתנות מקצה לקצה ועד לרגע בו היא מביטה בעצמה מבעד למראה כאישה האמיצה והנחושה שנגלית לפנינו היום - זו שדבר כבר לא יוכל לעצור אותה.
מירי היא מקור השראה עבור רבים וכמובן שגם עבורי. את סיפורה האישי זכיתי להכיר מעט לפני שקראתי עליו בספרה ואני שמח שהייתי בין אלה שעודדו אותה גם להוציא אותו לאור. מי יתן וספר זה יסייע ויעזור לרבים אחרים לפקוח את עיניהם, להתעורר ולהבין שגם כשהחיים בועטים בנו בכל הכח אנו הם עדיין אלה שבוחרים לקום בכל פעם מחדש, אם בכלל.
Comments