חיפוש

ממשלה של תקווה / מכתב פתוח לראש הממשלה המיועד

נכבדי, 

כבוד ראש הממשלה,

הרשה לי לפתוח באיחולים כנים ולבביים עם בחירתך לראשות הכנסת העשרים ושלוש. לאחר שנה של מאבק בלתי נגמר נראה כי בשעה טובה אפשר כבר לראות את האור שבקצה המנהרה, להנהיג את ישראל אל עבר מחר חדש ולהוציא אותה מהבוץ בו היא תקועה.

בשבועות הקרובים בוודאי תחל לעסוק במלאכת הקודש של הרכבת הממשלה, אך בטרם תפנה לאיושם של התפקידים הברורים מאליהם – שר הבטחון, החוץ והכלכלה, שר הבריאות, המשפטים, התרבות והגנת הסביבה, הרשה לי להציע להוסיף שורה של תפקידים חדשים - כאלה שבאמת יעשו פה שינוי. כאלה שיגרמו לאנשים לחזור ולהאמין.

כי איך יכול להיות שאין בישראל עדיין שר של אושר, או שר של תקווה? כזה שתפקידו לגרום לאנשים בכל יום לחייך, או להפחית מעט את מפלס החרדה. ואיך יכול להיות שאין עדיין שר של אהבה? כזה שחמלה היא נר לרגליו ושאצלו מילה זו מילה. כזה שפועל לקירוב לבבות, בלי הבדלי גזע ומין. בלי לבחון בזכוכית מגדלת לאיזו דת או אמונה אתה משתייך או במה אתה מאמין. שר כזה שפועל לאיחוד בעם ולא כזה שמפלג. שר שדואג שיהיה פה טוב, כבר עכשיו, ולא לאחר שהשלטון שוב יתחלף. כי תבין, כבוד ראש הממשלה, אנו זקוקים כעת בדיוק לכאלה שרים. אנשים שכל עניינם ותפקידם הוא לגרום לזה שהחיים של כולנו פה יהיו נוחים יותר, טובים יותר. או רחמנא ליצלן – אפילו שמחים. כי הגיע הזמן לחזור ולחשוב מהלב ולהפסיק לעבוד רק עם הראש. הגיע הזמן להכניס קצת רוח ונשמה אל תוך משכן הכנסת ולהבין שלמרות שהאנשים שבחליפות שוב נבחרו הם ממש לא הרוב ושיכול עדיין לחזור ולהיות פה טוב.

אני בטוח שיסלח לי כבודו על שבחרתי להתנסח בשם העם כולו, כשאני בסך הכל מבקש לקדם פה שינוי. כי המדינה הזו קיימת כבר שבעים שנה, אבל משהו בעשור האחרון קצת התמסמס וההרגשה היא שלא רק שנשארנו במקום אלא שהלכנו גם קצת לאיבוד. כי פעם הייתה פה תקווה לאנשים. פעם היינו מתעוררים בבוקר עם חלום. אבל היום אנו מתעוררים עם הודעה נוזפת מהבנק, או מהעבודה, או לעוד איזו כתבה מגמתית ומסולפת מאיזה עיתון. אנו ממהרים לחיי היום-יום שלנו, מנסים להספיק הכל ולגמור את החודש לפני שנגמר לנו הכסף שבארנק. ראש הממשלה היקר, אנשים חיים פה את כל חייהם כאילו הם בכלוב, אתה בכלל מצליח להבין את תחושת המחנק?

אז נכון, פה עדיין לא טורקיה ואנחנו עוד רחוקים כמה שנות דור מאיראן, אבל אם לא נחשב מחדש את המסלול שלנו, אני מצהיר כאן קבל עם ודף, זה עוד יכול להיות ממש מסוכן. כי אם לא נבחר לאהוב זה את זה ואם לא נחזור לחייך האחד לשני ברחוב כלום פה לא באמת ישתנה. ואם תמשיך כך לפדות את הערבות ההדדית שיש לנו בעם תמורת בצע כסף או שלטון תאבד הרבה יותר מאשר רק את הכיסא. אנו לא זקוקים לעוד ראש ממשלה - אנו זקוקים למנהיג! אנו צריכים מישהו שיאחד אותנו, שיצית לנו מחדש את הלבבות, שיראה לנו שעוד יהיה פה טוב יותר בעתיד. 

תבין, לא אכפת לי אם תגדיר את עצמך כאיש של שמאל, של ימין או של מרכז, העיקר שתתחיל לעבוד ותתחיל לשנות. להרוס את כל מה שרקוב כאן מהשורש, לנקות היטב את השחיתות ואת הזוהמה ורק אז להתחיל מחדש לבנות. כי החברה שלנו זקוקה לעמוד תווך, כמו אלה שהיו פה פעם, כמו אלה שאיבדנו בעבר. אנו צריכים מישהו ללכת אחריו בעיניים עצומות, גם אם זה אומר לצעוד שוב בעיניים עצומות ארבעים שנה במדבר. מבחינתנו אין מקום להעמיק עוד את השסע. חייבים לעצור את השנאה ואת הפילוג. אחרת נתעורר פה בוקר אחד ולא נאמין לאן הגענו ויש לי הרגשה שזה לא הולך להיות תענוג.

אז מספיק כבר עם הפייק, עם ההפחדה ועם ההסתה, ולא משנה מאיזה מחנה פוליטי הגעת כי לכולנו מגיע ניצוץ קטן של תקווה. ואני סמוך ובטוח שדבריי לא נפלו על אוזניים ערלות. שקולי היטב עוד יהדהד ויישמע. כי רק יחד נוכל לצעוד קדימה, אל עבר עתיד טוב יותר ומשותף, במקום שוב באותו המקום להיתקע.

בברכה,

עוד אזרח מודאג

36 צפיות