הקדמה

במאה העשרים ואחת הפך הכאב למגיפה של ממש, לסיבת המוות מספר אחת בעולם, ועדיין, למרות הנתונים הנוראיים, נדמה שאף אחד לא באמת מתייחס למקור הבעיה, זו שגורמת לכולנו לכאוב. אין עוררין על כך שכל אדם יחוש כאב כזה או אחר במהלך חייו, לכן ניתן לומר באופן כמעט מוחלט שהכאב הינו בלתי נמנע, הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, בעוד שהסבל הוא בכלל עניין של בחירה.

כאב, ברוב המקרים, מהווה אינדיקציה ישירה לפגיעה אפשרית ברקמות הגוף ואף הוגדר, לפי האגודה הבינלאומית לכאב, כתחושה או חוויה נפשית לא נעימה, כזאת הקשורה בנזק ממשי או אפשרי לרקמה, או מהסוג שמתואר במונחים של נזק מסוג זה. לכן, ובמטרה להפחית מהסבל של אלו שחווים כאב המציא האדם את משככי הכאבים.

אבל מה שמתאים למצב אקוטי, לאחר חבלה מקומית או פציעה, למשל, לא בהכרח יתאים לטיפול במצב כרוני ומתמשך, אבל כאשר המטופל ממשיך לחזור לרופאיו ולהתלונן, לאחר שהפתרון שהציעו לו לא עבד, נראה שהדבר היחיד שנותר להם לעשות הוא לרשום לו כדור נוסף ובכך לנסות ולשכך את כאבו. כך הולך ונוצר לו אט-אט מעגל קסמים עצוב בו הרופא ממשיך לרשום לאותו מטופל משככי כאבים לטיפול בתסמינים או בבעיות הרפואיות מהן הוא סובל מבלי להתייחס כלל לשורשה של הבעיה או בכלל לטפל בגורמים לתסמינים המכאיבים. האבסורד הוא שאז, כאשר הכדורים הראשונים שרשם לך הרופא מפסיקים להשפיע כפי שהשפיעו בתחילת הדרך, אתה נאלץ להגדיל את המינון או לעבור לתרופות חזקות יותר - כאלו בעלות השפעה קטלנית ומסוכנת עוד יותר.

אז מה הפלא שכדי להמשיך ולתפקד אנשים נזקקים למשככי כאבים על בסיס קבוע? ואיך זה שמה שאמור היה לפתור את הבעיה יוצר לא רק תלות באותם הכדורים אלא אף מוביל וגורם לבעיות חמורות יותר? וזה עוד לפני שהזכרנו בכלל אינטרסים שונים וסותרים שנכנסים אף הם לתמונה. כך, הלכה והתרחבה בשנים האחרונות מגפת הכאב, ולא רק שהפכה כבר לסיבת המוות מספר אחת בעולם, היא עדיין הולכת ומתרחבת ונעשית קשה יותר, בייחוד בישראל – שיאנית הצריכה העולמית של משככי כאבים אופיואידים, כאשר אחד מכל עשרה ישראלים צורך משככי כאבים מסוג זה על בסיס יומי. קצת עצוב לומר, אבל עד שנת 2021 גם אני הייתי אחד מאלו שסבלו מכאב ושחיפשו פתרונות בזק לטיפול בו, לפחות עד לרגע בו כמעט ואיבדתי את חיי בעקבות שימוש מופרז באופיואידים שניתנו לי במרשם על ידי רופאיי.

זה הוא המקום לציין שאינני רופא - מעולם לא למדתי רפואה, לא באופן רשמי הכוונה, ואת כל התובנות, ההבנות, הטיפים והמסקנות שאספתי עם השנים חקרתי, למדתי ובדקתי בעיקר על עצמי – על בשרי, על רוחי ועל נפשי, וכעת, מתוך הניסיון הרב שצברתי, המידע העצום שאגרתי והלימוד המקיף שערכתי, במשך כשני עשורים, כולי תקווה שאצליח, בעזרת הסיפור האישי שלי, להאיר גם את דרכם של אחרים הסובלים מכאב, בין אם ממקור רגשי, נפשי או גופני, ולעשות את התיקון שלי בעולם. כי בשורה התחתונה, גם אם בסופו של דבר אצליח לשנות או להשפיע רק על חייו של אדם אחד – מבחינתי את שלי כבר עשיתי. ואתם? כבר התחלתם לטפל בעצמכם?