לאהוב את עצמך - לרפא את עצמך

ברוכים הבאים לבלוג החדש, האישי והחשוף שלי, בו אספר לכם על התהליך המדהים והמיוחד שעברתי בשנה האחרונה.

חשוב לי לציין שאני לא רופא. מעולם לא למדתי רפואה, לא באופן רשמי הכוונה, ואת כל התובנות, ההבנות, הטיפים והמסקנות שאספתי עם השנים חקרתי, למדתי ובדקתי בעיקר על עצמי – על בשרי, על רוחי ועל נפשי. מתוך הניסיון הרב שצברתי, המידע העצום שאגרתי והלימוד המקיף שערכתי, במשך למעלה מעשור, כולי תקווה שאצליח להאיר גם את דרכם של אחרים ולעזור, לתמוך ולסייע לעוד בני אדם במצבי, או במצבים דומים, ובכך לעשות את התיקון שלי בעולם. בשורה התחתונה, גם אם בסופו של דבר אצליח לשנות או להשפיע על חייו של אדם אחד בלבד – מבחינתי את שלי כבר עשיתי.

 

את התשובה לשאלות שלי כבר מצאתי ואני לא זקוק למחקרים עלומים, כאלה שנערכים במימון של חברות תרופות כאלה או אחרות או שהוזמנו על ידי גורמים אינטרסנטיים או מסחריים, כדי להבין שמשהו בדרך בה הרפואה המערבית פשוט אינו מספיק טוב. לא עבורי ולא עבור אחרים. כמובן שאני מניח בצד את דעתי על רפואת חירום שעיקרה הצלת חיים, אבל בכל הנוגע למצבים כרוניים חסרי טיפול הרפואה המערבית נכשלה מבחינתי כשלון חרוץ. אין מדובר חלילה בהתנצלות על כך שלא ניגשתי ללימודי רפואה – זו מעולם לא הייתה כוונתי, ולכן, ולהבדיל מספרי הרפואה ומהמדריכים הרפואיים הרבים בהם נתקלתי בשנים האחרונות, החלטתי שאת המסקנות שלי אכתוב בשפה פשוטה ויומיומית, בגובה העיניים, ותוך מתן הסברים משלימים, דוגמאות והרחבות לאותן הנקודות.

 

ההבנה והניסיון שרכשתי עם הזמן הובילו אותי למסקנה אחת חד משמעית - הריפוי העצמי מבוסס קודם כל על שינוי הרגלי העבר – בין אם הגופניים ובין אם הנפשיים. רק על ידי שינוי אמיתי של האוטומאטים ושל דפוסי החשיבה שאנו פועלים לפיהם דרך קבע יוכלו כוחות הריפוי לתפוס את מקומם הטבעי ולהתחיל לעבוד. אני אמנם לא יכול להבטיח ריפוי או החלמה מלאים לאף אחד, ויתרה מכך אני גם ממליץ לכם להתרחק ולשמור מרחק מכל אדם שטוען שירפא אתכם בכוחות עצמו, אבל אני כן יכול לחזק אתכם, הקוראים, בדרככם ולתאר לכם כיצד השינויים, גם הקטנים ביותר, יתחילו להשפיע ואת השינוי תוכלו אתם להרגיש בעצמכם תוך תקופה קצרה. ככה, נשימה אחר נשימה, צעד אחד צעד, שינוי אחר שינוי, נמצא יחד שוב את הדרך לאהוב את עצמנו ועל ידי כך גם לרפא את עצמנו. כי אם יש שיעור אחד שלמדתי בחיי, עיקרי וחשוב מאין כמוהו, הוא שהאהבה מרפאת את הכול. הכול. 

 

"לאהוב את עצמך – לרפא את עצמך" אינו עוד בלוג רפואי או מקום עבורי לפרוק תסכול אישי וכל מטרתו היא לספר את הסיפור שלי, על שנים רצופות של מאבק בלתי פוסק חזרה אל עבר מחוזות הבריאות והאהבה, לגרום לאנשים לפתוח את הראש לגישה מעט שונה ולאפשר גם לכם לנסות דרך אחרת של ריפוי , הבראה והחלמה. הבלוג הזה הוא מסע פסיכולוגי עמוק וחושפני, שנוגע בפילוסופיה מעשית, שופע במסקנות, בטיפים ובהוראות קלות לביצוע - כאלו שתוכלו ליישם בחיי היומיום שלכם במהרה ובפשטות והוא נועד בעיקר כדי להחזיר את כולנו אל הדרך הטבעית שלנו, אל המקור שלנו, אל ההתחלה. או אם תרצו, אל הרגע לפני שהכול התחיל להתקלקל.

 

לפני קריאת הבלוג אני ממליץ כי תניחו בצד את כל האמונות הישנות, המידע הפופולרי, הדעות הקדומות, המיתוסים והמנהגים התרבותיים לפיהם רובנו מנהלים את חיינו ואני ממליץ שתבחרו לקרוא בו עם "ראש פתוח". אחרי הכול, עצם העובדה שהגעתם עד כאן כבר מעידה על הרצון שלכם לשנות או להשתנות, והשינוי הרי לעולם לא יגיע אם נמשיך לפעול ולצעוד באותן הדרכים הידועות.

 

בהצלחה

ee6d39be3fb456c0e1fcba347d180cf1.jpg

 

אל תפספסו את העדכון הבא - הרשמו לקבלת עדכונים

תודה שנרשמת

רוצים לתמוך בי, בדרך שלי ובבלוג? 
רכשו את הספרים שלי
חיפוש

אדם לא קם בבוקר כדי לראות טלוויזיה, לאכול משהו או לשתות. 

אדם צריך סיבה טובה מספיק כדי לקום בבוקר - סיבה לחיות.

כי יש חוסר ודאות, ויש פחד ויש חרדה. 

והעולם כולו נסגר וכולם נשענים רק על סטטיסטיקה ועל מדע. 

ופחד. כולם מפחדים. 

כאילו לא עברו מעולם תקופה רעה בחיים. 

תקופה של חוסר חשק. 

תקופה של חוסר רצון. 

תקופה שאת עיקר זמנה אתה מעביר בלרצות לישון. 

תקופה של לבד. 

תקופה בנפרד. 

תקופה כזו שמתחילה סתם ככה פתאום, כבוקר אחד.

תקופה שלא נגמרת.

תקופה שלא עוברת.

תקופה שלא דומה בשום צורה לאף תקופה אחרת.

תקופה של מחשבות, 

תקופה של הרהורים.

תקופה של לעשות חשבון, לשבור חסכון 

ולהישען קצת על ההורים.

תקופה של אבדן, 

תקופה של תקווה.

תקופה בה אפילו הסוף הוא סוג של התחלה.

התחלה של משהו חדש, של משהו מרענן.

תקופה שבה לכל הזדמנות חדשה אתה אומר "כן".

תקופה של שינוי,

תקופה של בחירה.

תקופה שבה משתדלים לעשות יותר טוב מאשר רע.

אבל תקופה טבעה לחלוף,

כמו שיום טבעו אחר עוד יום לרדוף.

והשמש שוב תפציע, 

ונמצא עוד סיבות לחייך.

ונצא החוצה, אל החופש,

ונפסיק לשאול "למה?" או "כמה?" או "איך?".

כי אדם צריך יעד,

מטרה לכבוש,

משימה.

משהו שיגרום ללב שלו לפעום שוב בחוזקה.

משהו שימריץ את הדם, 

משהו שירחיב קצת את הנחיריים.

משהו מרענן לפחות כמו להשפריץ על הפנים מעט מים.

כי אדם צריך תקווה. 

אדם צריך תמיד לראות את האור שבקצה המנהרה.

הוא צריך לדעת שיש בשביל מה להמשיך לנסות,

הוא חייב להבין שתמיד יש עוד מה לעשות.

ושאסור להרים ידיים, 

גם כששום דבר לא מסתדר.

ולהבין שזה שנכשלת בקרב לא אומר שהמלחמה בקרוב לא תגמר.

רק חייבים להמשיך הלאה,

רק עוד קצת וזה עובר.

חייבים עוד צעד קט להמשיך לצעוד,

ולעבוד ביחד. 

זה לזה להתחבר.

כי אדם שדורך במקום, 

בסופו של דבר נעצר ונתקע.

וזה לא משנה אם שמו לו רגל

או סתם דרשו ממנו מחיר ממש מופקע.

והגלגל ממשיך להסתובב לו,

והתקופות הרעות בזו אחר זו חולפות.

רק צריכים לזכור להמשיך ולנשום,

להמשיך עוד קצת, 

ולחכות.

כי תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר,

ותמיד הכי קשה לפני שנהיה שוב קל.

וזה עניין ברור וידוע,

זה ממש לא עניין של מזל.


4 צפיות0 תגובות

נכבדי, 

כבוד ראש הממשלה,

הרשה לי לפתוח באיחולים כנים ולבביים עם בחירתך לראשות הכנסת העשרים ושלוש. לאחר שנה של מאבק בלתי נגמר נראה כי בשעה טובה אפשר כבר לראות את האור שבקצה המנהרה, להנהיג את ישראל אל עבר מחר חדש ולהוציא אותה מהבוץ בו היא תקועה.

בשבועות הקרובים בוודאי תחל לעסוק במלאכת הקודש של הרכבת הממשלה, אך בטרם תפנה לאיושם של התפקידים הברורים מאליהם – שר הבטחון, החוץ והכלכלה, שר הבריאות, המשפטים, התרבות והגנת הסביבה, הרשה לי להציע להוסיף שורה של תפקידים חדשים - כאלה שבאמת יעשו פה שינוי. כאלה שיגרמו לאנשים לחזור ולהאמין.

כי איך יכול להיות שאין בישראל עדיין שר של אושר, או שר של תקווה? כזה שתפקידו לגרום לאנשים בכל יום לחייך, או להפחית מעט את מפלס החרדה. ואיך יכול להיות שאין עדיין שר של אהבה? כזה שחמלה היא נר לרגליו ושאצלו מילה זו מילה. כזה שפועל לקירוב לבבות, בלי הבדלי גזע ומין. בלי לבחון בזכוכית מגדלת לאיזו דת או אמונה אתה משתייך או במה אתה מאמין. שר כזה שפועל לאיחוד בעם ולא כזה שמפלג. שר שדואג שיהיה פה טוב, כבר עכשיו, ולא לאחר שהשלטון שוב יתחלף. כי תבין, כבוד ראש הממשלה, אנו זקוקים כעת בדיוק לכאלה שרים. אנשים שכל עניינם ותפקידם הוא לגרום לזה שהחיים של כולנו פה יהיו נוחים יותר, טובים יותר. או רחמנא ליצלן – אפילו שמחים. כי הגיע הזמן לחזור ולחשוב מהלב ולהפסיק לעבוד רק עם הראש. הגיע הזמן להכניס קצת רוח ונשמה אל תוך משכן הכנסת ולהבין שלמרות שהאנשים שבחליפות שוב נבחרו הם ממש לא הרוב ושיכול עדיין לחזור ולהיות פה טוב.

אני בטוח שיסלח לי כבודו על שבחרתי להתנסח בשם העם כולו, כשאני בסך הכל מבקש לקדם פה שינוי. כי המדינה הזו קיימת כבר שבעים שנה, אבל משהו בעשור האחרון קצת התמסמס וההרגשה היא שלא רק שנשארנו במקום אלא שהלכנו גם קצת לאיבוד. כי פעם הייתה פה תקווה לאנשים. פעם היינו מתעוררים בבוקר עם חלום. אבל היום אנו מתעוררים עם הודעה נוזפת מהבנק, או מהעבודה, או לעוד איזו כתבה מגמתית ומסולפת מאיזה עיתון. אנו ממהרים לחיי היום-יום שלנו, מנסים להספיק הכל ולגמור את החודש לפני שנגמר לנו הכסף שבארנק. ראש הממשלה היקר, אנשים חיים פה את כל חייהם כאילו הם בכלוב, אתה בכלל מצליח להבין את תחושת המחנק?

אז נכון, פה עדיין לא טורקיה ואנחנו עוד רחוקים כמה שנות דור מאיראן, אבל אם לא נחשב מחדש את המסלול שלנו, אני מצהיר כאן קבל עם ודף, זה עוד יכול להיות ממש מסוכן. כי אם לא נבחר לאהוב זה את זה ואם לא נחזור לחייך האחד לשני ברחוב כלום פה לא באמת ישתנה. ואם תמשיך כך לפדות את הערבות ההדדית שיש לנו בעם תמורת בצע כסף או שלטון תאבד הרבה יותר מאשר רק את הכיסא. אנו לא זקוקים לעוד ראש ממשלה - אנו זקוקים למנהיג! אנו צריכים מישהו שיאחד אותנו, שיצית לנו מחדש את הלבבות, שיראה לנו שעוד יהיה פה טוב יותר בעתיד. 

תבין, לא אכפת לי אם תגדיר את עצמך כאיש של שמאל, של ימין או של מרכז, העיקר שתתחיל לעבוד ותתחיל לשנות. להרוס את כל מה שרקוב כאן מהשורש, לנקות היטב את השחיתות ואת הזוהמה ורק אז להתחיל מחדש לבנות. כי החברה שלנו זקוקה לעמוד תווך, כמו אלה שהיו פה פעם, כמו אלה שאיבדנו בעבר. אנו צריכים מישהו ללכת אחריו בעיניים עצומות, גם אם זה אומר לצעוד שוב בעיניים עצומות ארבעים שנה במדבר. מבחינתנו אין מקום להעמיק עוד את השסע. חייבים לעצור את השנאה ואת הפילוג. אחרת נתעורר פה בוקר אחד ולא נאמין לאן הגענו ויש לי הרגשה שזה לא הולך להיות תענוג.

אז מספיק כבר עם הפייק, עם ההפחדה ועם ההסתה, ולא משנה מאיזה מחנה פוליטי הגעת כי לכולנו מגיע ניצוץ קטן של תקווה. ואני סמוך ובטוח שדבריי לא נפלו על אוזניים ערלות. שקולי היטב עוד יהדהד ויישמע. כי רק יחד נוכל לצעוד קדימה, אל עבר עתיד טוב יותר ומשותף, במקום שוב באותו המקום להיתקע.

בברכה,

עוד אזרח מודאג

37 צפיות0 תגובות

עודכן ב: 20 יונ 2019

מדי שנה יוצאים לאור למעלה מ7000 ספרים בישראל, כאשר רובם הגדול מיוצג ונמכר ברשתות ובחנויות הספרים הגדולות רוב ימות השנה. יחד עם זאת, סופרים ומשוררים רבים, מוכשרים, נדירים ויקרים, בוחרים בשנים האחרונות ללכת בדרכים עצמאיות ולהוציא לאור את ספריהם בעצמם, או באמצעות הוצאות קטנות.




יריד הספרים העצמאי שלנו נודד בכל שנה מעיר לעיר ומארח משוררים וסופרים עצמאיים, כאלו שבדרך כלל לא זוכים לחשיפה על שולחנות המבצעים של חנויות הספרים הגדולות, ולרגל חג הספר העברי התשע"ט, החלטנו להתאגד שוב, לצאת מהבית, להתנתק קצת מהרשתות החברתיות (לא באמת), להתארח בסנטר של תל אביב ולפגוש את קהל הקוראים האהוב שלנו.


ביריד תוכלו למצוא ספרים מקוריים, בעברית, של סופרים ושל משוררים רבים. בין אם מדובר בכאלה שהוציאו השנה לאור את ספרם הראשון ובין אם כאלה שלצערנו כבר אינם עמנו. כאלה שזכו להוציא לאור כמה וכמה מיצירותיהם המפורסמות וכאלה שזו תהיה עבורם הפעם הראשונה ביריד שלנו. בקיצור - עשרות יוצרים עצמאיים אשר יציעו למכירה מיצירותיהם, במבצעים מיוחדים לרגל חג הספר העברי.


מלבד המחירים האטרקטיביים במיוחד של הספרים ביריד, הסופרים והמשוררים שלנו מחכים לכם שתבואו להכיר אותם באופן אישי, תתעניינו, תשאלו שאלות, תקבלו חתימות והקדשות, ואפילו חיבוקים!


בדוכנים שלנו יחכו לכם סימניות, מדבקות, ספרים במתנה ועוד הפתעות שוות!


שווה לבוא לבקר ולהביא חברים!


בואו לפגוש אותנו בגשר דיסקונט שבקומה הראשונה

יום רביעי 12.6 16:00 – 21:00

יום חמישי 13.6 16:00 – 21:00

יום שישי 14.6 10:00 – 15:00



שימו לב - במהלך ימות היריד יתקיימו במקום פעילויות הקראה של שירים, של קטעים מתוך ספרים וגם הקראות מיוחדות של ספרי ילדים – וכולם יוקראו על ידי היוצרים עצמם. שעות ההקראה יפורסמו בהמשך.


הכניסה חופשית!


בואו בהמוניכם!




8 צפיות0 תגובות