שמתם לב איך שהכל היום נהיה כל כך קצר, כל כך דחוס? אני באמת שלא רוצה להשמע נדוש אבל נראה לי שזה מוכר לי כבר מאיפה שהוא כי זה תמיד מרגיש חצי לעוס. כי זאת נהייתה תרבות זמנית שכזו - מהירה וקצרה. מהסוג שנשרף לו מהר ותוך שנייה כבר מגיע לבערה. אז תהיה קצר, תגיע מהר ולעניין. כי אין לנו זמן. תרביץ חזק, תראה לנו מה זה, תהלום ותכה. כי מה שהכי חשוב היום זה להיות חד וחלק - כבר פחות משנה לנו כמה שהפרצוף שלך יפה. תעשה את שלך, מצא קורבנך. רק אל תשכח שבדרך תצטרך כנראה גם למכור את אחותך. תתעורר, תתקדם, המפתחות בפנים רק תיסע כבר לשלום. ואל תשכח שהיום לא עוצרים בשביל אף אחד, היום עוברים גם באדום. תמהר, תשתולל, תאתגר את כולם. כי רק ככה פתאום תשים לב איך שחלפה ונעלמה לה תהילת עולם. אין הרבה מקום שם בצמרת - היום זה אתה, מחר זה יהיה איזה שחקן מפורסם, זמרת או דוגמנית. כאלה שיש להם יחצ"ן משומן, משרד פרסום שעומד מאחוריהם או סתם איזו מאמא שרקחה להם תכנית. מילים מילים ואת משמעותן - נקרא מהבוקר עד הערב ועדיין לא תמיד נצליח להבין את כולן. אהבה, אכזבה, שנאה או טרוניה. להכל יש מקום – העט עוד כותב והדף לא מפסיק לספוג את הדיו לשנייה. אז אל תקצר. אל תהסס, תמשיך רק להוסיף אותיות ומילים האחת לשנייה לחבר. תכתוב, תנסח, תערוך שנית ואל תשכח גם לשכתב. כי היום מה שנמכר זה מה שבא מהלב. מה שכואב. אז תפרסם, תשחרר, רק תצא כבר מהמסכים. בהתחלה זה אולי יכאב לך מעט אבל בסוף, אני מבטיח, זה ירגיש ממש נעים. כי מי צריך פסיכולוגים ומטפלים במסווה של תרופה? בייחוד היום כשיש לך מקלדת ושלל רשתות חברתיות שיקראו את כל מה שפרסמת בשקיקה. רק תעצור לרגע אחד וקח בחשבון את המחיר שאתה עתיד לשלם. כי מה שנכתב ופורסם בלהט של רגע אחד לעולם הרי כבר לא ייעלם. אז תהיה נחמד, תהיה אדיב ועדיף שלא תפתח את הפה אם אין לך משהו טוב להגיד. חכה רגע, תקשיב, תנשום, ואל תמהר. זכור - אני רוצה רק בטובתך חבר. כי אני ממש לא בא להפחיד אותך. אני לא מתכוון גם סתם להרתיע. אני רק בא אליך בבקשה קטנה אחת – תרגיע. ואולי גם תשמור איזה משהו רק לעצמך - משהו אישי שכזה, משהו אחד. משהו שבבוא היום אולי תרצה להראות למישהו מיוחד. משהו שבבוא הימים תוכל עוד לשלוף מהמגירה ולפרסם באיזה בלוג, מגזין או אפילו בעיתון, כי להוציא לאור ספר בימינו ולקדם אותו עולה הון.
ציור : איתי מגן
top of page
חיפוש
bottom of page